מלמד שנפשו הייתה עגומה
המאמר עוסק בשאלה מדוע משה רבנו הצטער ("נפשו הייתה עגומה") על כך שלא השתתף בתרומה הפיזית לבניית המשכן. על פי ה"תורת משה", התרומה למשכן נועדה לכפר על חטא העגל, ומכיוון שמשה לא השתתף בחטא, הוא לא הוצרך להביא כפרה, ואף חשש שמא תרומתו תבוא על חשבון תרומתו של חוטא שזקוק לכפרה זו. הקב"ה מנחם את משה ומסביר לו שתפילתו עבור עם ישראל ("כלי יקר שפתי דעת") חביבה וחשובה יותר מכל קורבן או נדבה חומרית.
כ״ח באלול ה׳תשפ״ו


