מרכז הלימוד של בית המדרש. כאן מתפרסמים מאמרים בהלכה, במחשבה ובמוסר, לצד עיונים בפרשת השבוע — כולם מאת רבני בית המדרש ומגידי השיעורים.
7 מאמרים
ניסי יציאת מצרים נועדו ללמד אותנו שגם אירועי החיים הטבעיים מונהגים בהשגחה פרטית, וכי תפקידו של חג הפסח, דרך אכילת המצה הנקראת "לחם האמונה", הוא לעורר את ההכרה הברורה ש"אין עוד מלבדו".
כ״ח באלול ה׳תשפ״ו
הלכות פסח - שאלות ותשובות
כ״ח באלול ה׳תשפ״ו
המאמר חותם בלימוד מוסר השכל בקל וחומר: אם הם שמרו על כשרות במסירות נפש בגלות תחת שלטון רשע, על אחת כמה וכמה שכל אדם צריך להיזהר ממאכלות אסורות בביתו, ובכך יינצל מפורענויות וישמור על צלמו הקדוש.
כ״ח באלול ה׳תשפ״ו
המאמר עוסק בשאלה מדוע משה רבנו הצטער ("נפשו הייתה עגומה") על כך שלא השתתף בתרומה הפיזית לבניית המשכן. על פי ה"תורת משה", התרומה למשכן נועדה לכפר על חטא העגל, ומכיוון שמשה לא השתתף בחטא, הוא לא הוצרך להביא כפרה, ואף חשש שמא תרומתו תבוא על חשבון תרומתו של חוטא שזקוק לכפרה זו. הקב"ה מנחם את משה ומסביר לו שתפילתו עבור עם ישראל ("כלי יקר שפתי דעת") חביבה וחשובה יותר מכל קורבן או נדבה חומרית.
כ״ח באלול ה׳תשפ״ו
הקטע דן בהגדרתו ההלכתית של האננס (ופירות דומים כמו בננה ותות שדה) לעניין ברכה ראשונה. הוא מסביר את ההבדל בין עץ לאדמה לפי ההלכה, ומציין שלמרות שהאננס אינו דורש נטיעה מחדש בכל שנה, צורת גידולו (הגזע מתכלה והפרי יוצא מגזע חדש שצומח מהשורש) גורמת לכך שלהלכה מברכים עליו "בורא פרי האדמה". בהמשך, מובאת התייחסות למחלוקת הפוסקים בעניין ולהוראתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל כיצד לנהוג במקרה של ספק ברכות, וכיצד
כ״ח באלול ה׳תשפ״ו
ביטחון אינו הבטחה שהכל יסתדר. עיון בדברי חובות הלבבות ובהבדל בין ביטחון לבין ציפייה לתוצאה מסוימת.
כ״ד בניסן ה׳תשפ״ו
מתי מותר לספר, ומה בודקים לפני. סקירת התנאים המעכבים על פי החפץ חיים, ובחינה כנה של המניע.
י״א בניסן ה׳תשפ״ו
נשמח לשמוע מכם — בשאלות כלליות, בתיאום הקדשות ותרומות, בפרטים על השיעורים וסדרי הלימוד, או בבקשה לפרסם הודעה לקהילה. אפשר להתקשר, לכתוב בוואטסאפ או לשלוח דוא״ל, ונחזור אליכם בהקדם.
רחוב התחיה 20, חולון
