"אננס" העץ או אדמה?

כשבאים לברר לגבי פרי מסוים האם נחשב כפרי העץ או פרי האדמה, ישנו גדר ברור בחז"ל (ברכות מ.) שכל עץ שיש לו גזע ולאחר קטיפת הפירות חוזר ומצמיח פירות בשנה הבאה (תפוז, תפוח וכדו') ברכתו "בורא פרי העץ", אך אם אחר הקטיפה צריך לנטוע או לזרוע מחדש כדי שיצאו פירות הרי שאינו נחשב כעץ וברכתו "בורא פרי האדמה" (עגבניה, בצל וכדו'). ישנם כמה פירות שיש ספק איך להגדיר אותם, כפרי עץ או אדמה, והם בננה, תות שדה, אננס ושומשום, כל הפירות האלו אמנם מוציאים פירות אחרי הקטיפה לאחר זמן אך ללא נטיעה מחדש, אך שונים משאר פירות העץ, שיציאת הפירות אינם מאותו גזע (שלפירות אלו יש שורש שבולט מעל הקרקע ונשאר קיים שנים רבות, אך כל שנה מוציא השורש גזע חדש שממנו יוצאים פירות), ובתשובות הגאונים כתבו בשם התוספתא שבאופן שהגזע מתכלה ברכתו "בורא פרי האדמה". להלכה מברכים על פירות אלו "בורא פרי האדמה" (ע"פ שו"ע סימן רג ס' א-ב).

אולם כיון שהדבר שנוי במחלוקת ויש אומרים שברכתם "בורא פרי העץ" כתב מרן הרב עובדיה זצ"ל (חזו"ע ברכות עמ' רעז) שאם הביאו לפניו אחד מהפירות האלו שיש ספק מה ברכתו ופרי שברכתו "העץ" ודאי (תפוז ואננס, תפוח ובננה, אגס ותות שדה וכדו'), יברך "בורא פרי העץ" על הפרי הודאי ויכוון בפירוש שלא לפטור את הפרי שיש ספק בברכתו (או שיברך תחילה "האדמה" על הפרי המסופק ואח"כ העץ על הודאי, הלכה ברורה חלק י' עמ' רנד גבי סוכר עיי"ש וקל וחומר כאן שדעת מרן שאין דין קדימה לעץ לפני אדמה ודו"ק), אולם אם ברך על הפרי הודאי "העץ" ולא נתכוון בפירוש שלא לפטור את הספק לא יוכל לברך אח"כ "האדמה" מחשש שמא יצא י"ח וסב"ל, אלא יהרהר הברכה בליבו או שיברך "האדמה" על דבר אחר שברכתו "האדמה" ודאי (ודין זה שייך בכל מאכל שיש ספק בברכתו שאם ברך על מאכל אחר ברכה שספק יצא י"ח במאכל המסופק שלא יכול לברך אלא יעשה כמו שנתבאר).