דניאל בגוב האריות
המאמר חותם בלימוד מוסר השכל בקל וחומר: אם הם שמרו על כשרות במסירות נפש בגלות תחת שלטון רשע, על אחת כמה וכמה שכל אדם צריך להיזהר ממאכלות אסורות בביתו, ובכך יינצל מפורענויות וישמור על צלמו הקדוש.
אמר רבי שמעון שנינו במה זכו חנניה מישאל ועזריה לינצל מכבשן האש, ובמה זכה דניאל לינצל מגוב האריות, אלא לפי שלא נטמאו במאכלים אסורים. אמר רבי יהודה כתוב (דניאל א, ח): "וישם דניאל על לבו אשר לא יתגאל בפת בג המלך", ולמדנו בסוד המשנה שמאכלו של נבוכדנצר הרשע היה בשר בחלב, וכן גבינה עם בשר, ועוד מאכלים, וזה היה עולה על שולחנו בכל יום. וזה פתב"ג המלך, ב"ג ראשי תבות בשר גבינה. ודניאל שנשמר מלאכול בשר בגבינה כשהשליכו אותו לגוב האריות לא נשתנה צלמו [ כי האוכל בשר בחלב נראה בעיני החיות בצורת גדי וכמו שאמרו חז"ל (שבת קנא:) אין חיה רעה שולטת באדם עד שנדמה לו כבהמה] שע"י שנשמר דניאל מבשר וגבינה לאוכלם יחד לא נשתנה צלמו הקדוש ועל כן האריות פחדו ממנו ולא הזיקוהו. בא תראה מה שנאמר בדניאל חנניה מישאל ועזריה (שם א, טו): "ומקצת ימים עשרה נראה מראיהם טוב מכל הילדים האוכלים את פת בג המלך" מה שכתוב נראה מראיהם טוב לפי שצלם האלוהים לא סר ולא נסתלק מהם, בזכות מה זכו לזה בזכות שלא נטמאו במאכלות האסורות, אשרי חלקם של ישראל שנאמר עליהם "אנשי קודש תהיון לי" ולא תאכלו מאכלות אסורות. (זוהר פ' משפטים קכה:) ומכאן ילמד כל אדם כמה ראוי ליזהר באיסורי מאכלות כדי שלא ישתנה צלמו הקדוש לצלם אחר, וישא קל וחומר מדניאל חנניה מישאל ועזריה שהיו נשמרים בזה בהיותם אצל נבוכדנצר הרשע בבבל, כל שכן מי שבארצו ובביתו שצריך להישמר ממאכלות אסורות. וע"י זה ינצל מכל מיני פורעניות.